תום וחןתום וחן

תום וחן במרפסת

(צילום: אלבום משפחתי)

תום (31) וחן (28) לוריא היו אמורים להתחתן תשעה ימים לפני שאסרו על התקהלויות של למעלה ממאה איש. “התחלנו לחפש מקום אחר שיתאים לערוך בו את החתונה כמו בית כנסת, והגבלנו את עצמנו למשפחה המצומצמת ולחמישה חברים קרובים לכל אחד”, מספרת חן. “תוך שלושה ימים חל צמצום נוסף, כשלפתע אסרו על התקהלויות של יותר מעשרה אנשים, ואז גם זה ירד מהפרק”.

“בהתחלה התבאסנו אבל החלטנו לשלוט במצב ולא לתת למצב לשלוט בנו. חיזקנו האחד את השנייה”, אומרת חן, ותום מוסיף: “היה לנו חשוב בכל זאת להתחתן בתאריך שקבענו, וההרגשה הייתה מאוד קשה מפני שהבנו שהרוב המוחלט של המשפחה לא יוכל להשתתף”.

הפתרון היה להתחתן בבית הוריה של חן בקיסריה. “היינו רק המשפחות הקרובות, בלי סבא וסבתא. השאלנו חופה מבית כנסת, והאחים שלנו החזיקו את המוטות”, מספרת חן ומוסיפה שזה היה יום שמשי, והם חשבו לעשות את הטקס תחת כיפת השמיים, אבל בזמן שתום חתם על הכתובה החל לרדת ברד חזק, ומהר מאוד הם נכנסו חזרה הביתה. “זה היה עוד שינוי, בין יתר השינויים. כל רגע נטרפו הקלפים”, הם אומרים.

ריקודים על הכביש: הצצה לחתונה של תום וחן

(צילום: המשפחה והחברים)

“תוך כדי החופה עשינו לייב בפייסבוק לחברים ולקרובים, ובדיעבד קיבלנו תמונות של אנשים בוכים. זה היה מעמד מרגש ושונה”, משתפת חן. “אמא שלי כתבה בקבוצת וואטסאפ של השכונה שאנחנו מתחתנים בבית בגלל המצב, וביקשה שישירו איתנו שיר אחד. מכאן זה הפך לריקודים ברחוב. אנשים הסתכלו עלינו דרך המרפסות”. “רקדנו סלואו על הכביש לעיני אנשים שאנחנו לא מכירים, אבל באותו הרגע זה היה אפילו טבעי”, מוסיף תום. את המסיבה הגדולה הם עוד מבטיחים שיעשו, אולי עם סטנדאפיסט במקום רב. בינתיים תום, שנחשב לעובד חיוני, ממשיך את עבודתו בחברת “פז” ומקווה לשובה המהיר של השגרה.

תום וחןתום וחן

“רקדנו סלואו בכביש לעיני אנשים שאנחנו לא מכירים”

(צילום: אלבום משפחתי)

תום וחןתום וחן

תום וחן. “באותו הרגע זה עוד הרגיש טבעי”

(צילום: אלבום משפחתי)

מיכל (29) וליאם (25) אמורות היו להתחתן באולם אירועים באשדוד, אחרי חתונה אזרחית שתוכננה בדנמרק ומסיבת רווקות חגיגית שנערכה בקפריסין. היו להן כ-300 אורחים, וקרוב ל-20 אורחים מהם היו אמורים להגיע הישר מארה”ב, וכבר רכשו כרטיסי טיסה. “כמי שנלחמה זמן רב להיות שווה לכולם ולא התקבלה בקלות, זה היה אמור להיות יום הניצחון שלי”, מספרת מיכל באכזבה. “בזמן תכנון החתונה אנשים נהגו לשאול אותי למה בתור לסבית אני צריכה חתונה גדולה, אבל אני לא שונה מאף אחד. ידעתי שאם בעקבות המצב אתחתן בחתונה קטנה, אני נותנת להומופובים לנצח”.

כשהגבילו התקהלויות למאה איש, ליאם, שהייתה אופטימית לאורך כל הדרך, חוותה שברון לב, בעוד שמיכל חשה הקלה. “כשהבנו שאין ברירה אלא לדחות, זה היה כאב עצום עם שחרור בצדו. הרי לא מספיק שהתמודדתי עם ארגון חתונה ועם ההומופוביה מסביב, עכשיו גם באה הקורונה”, אומרת מיכל. “מצד שני, בזכות הקורונה למדתי שאני מוקפת באנשים תומכים ומחבקים. הרגשתי שאני ממש בת מזל. אחרי שנים בהן פחדתי שהסובבים לא יקבלו אותי כמו שאני, חוסר הקבלה כבר לא קיים”. תאריך חדש לחתונה עדיין אין להן.

ליאם ומיכלליאם ומיכל

ליאם ומיכל. ביקשו לנצח את ההומופוביה

(צילום: אלבום משפחתי)

בצלאל (21) חייל בסדיר, והדר (21), סטודנטית, התארסו באוגוסט האחרון אחרי שנתיים וחצי של זוגיות, והיו אמורים להינשא ב-22 למרץ בגן האירועים בפאתי ירושלים. “בסביבות פורים התחלנו להילחץ שדברים הולכים להשתבש. כשהודיעו על מגבלה של מאה איש באירוע, הבנו שהחתונה בסכנה. זה היה מאוד קשה לעיכול”, מספרת הדר, ומוסיפה שהיא בכתה לא מעט. “התחלנו לנסות לארגן דברים מחדש, אבל אז נוספו עוד ועוד הגבלות. לבסוף האולם נסגר, וכמעט כל בעלי המקצוע הודיעו שהם מפסיקים לעבוד. בשלב הזה כבר היינו לגמרי אבודים. אומנם כולם היו מאוד אדיבים כלפינו, אבל את המקדמות ששילמנו לא יכולנו לקבל בחזרה, והיה ברור שההכנסות שציפינו לקבל מהמתנות באירוע כבר לא יגיעו”.

לא רציתם לדחות את החתונה?

“היה לנו מאוד חשוב להתחתן במועד, אז החלטנו לנסות לארגן משהו קצת אחר. נזכרנו שמלכתחילה רצינו חתונה אינטימית, וכל המשפחה התגייסה לעזור. אמא של הדר תפרה לנו חופה, אחותי התנדבה לאפר את כל הבנות, כולם עשו כל מה שיכלו כדי שיהיה לנו אירוע שמח ויפה”. מספר בצלאל.

החתונה התקיימה בבוסתן עין כרם, מקום עם נוף נפלא. “היינו צריכים לספור את האורחים ולעשות ויתורים כואבים. זה היה קשה, אבל כולם קיבלו זאת בהבנה ותמיכה”, הם מספרים ומוסיפים שהחתונה שודרה בלייב, ומי שלא השתתף, יכול היה לקחת בה חלק מרחוק.

בצלאל והדרבצלאל והדר

בצלאל והדר. החתונה שודרה בלייב

(צילום: נתנאל פיש)

“יצאה חתונה שמחה, מרגשת ויפה. האירוע משך סקרנים, ואפילו נגנית כינור מהשכונה ביקשה להצטרף ולנגן. האירוע נחתם בכך שהמשטרה הגיעה וביקשה מאיתנו להתפזר. לשמחתנו, זה קרה אחרי שהספקנו לשמוח ולרקוד”, משתף בצלאל. “הדרך הייתה מאוד קשה, אבל הצלחנו ליצור חתונה שמאוד מתאימה לאופי שלנו, עם המעגל הכי קרוב ואוהב שלנו. מצחיק שרצינו אירוסין ארוכים כדי שיהיה לנו זמן להתארגן ברוגע, ובסוף התחתנו בחתונת בזק”.

תעשו מסיבת חתונה בהמשך?

“חשבנו לעשות חגיגה נוספת בקיץ, אחרי שהקורונה תחלוף, אבל אחרי החתונה הרגשנו שלא חסר לנו כלום. אנחנו עדיין מתלבטים. הנזק הכלכלי די משמעותי, ואנחנו מקווים שהכל יסתדר לטובה”.

איתמר יקותיאלי, הבעלים של גן האירועים ‘עין חמד’ שבפאתי ירושלים, מספר על הגמישות והיצירתיות שהתבקש להפעיל עם כל הגבלה חדשה שנכנסה לתוקף. “בהתחלה נכנסנו לשוק מאוד גדול. בבת אחת מבטלים לנו עשרות זוגות ואנחנו לא יודעים דרכנו לאן. הכל נעצר בבת אחת, כל השיקים מבוטלים, והגן האנרגטי שלנו, שנמצא עכשיו בשיא הפריחה שלו, סגור.

“בהתחלה עוד ניסינו למנף את המצב במגבלות שהיו לנו – כשאמרו שאפשר לקיים אירועים של עד 5,000 איש והתבטלו לנו הרבה אירועי ענק, כן הצלחנו לעשות מסיבת פורים גדולה. בהמשך דיברו על אירועים במתכונת של עד מאה איש בחלל, אז חילקנו את המתחם לארבעה חללים ועשינו אירועים של מאה איש במתחם.

“אחר כך אמרו שמותר עד מאה איש בזמן נתון בחלל, אז חילקנו את החתונה לקבוצות – שעה שקבוצה מסוימת הייתה בקבלת הפנים, הקבוצה השנייה הייתה במנה עיקרית. לבסוף אמרו שמותרת התכנסות עד עשרה אנשים, ואז כבר הבנו שהלך עלינו. החלטנו לפתוח את השערים לכל מי שרוצה להתחתן בחינם ועשינו רק חופות עד שגם זה נעצר לנו. היום אני בבית סוף-סוף אחרי אינסוף עשייה”.

איתמר יקותיאליאיתמר יקותיאלי

איתמר יקותיאלי. חופות בחינם עד שגם זה נעצר

(צילום: אלבום משפחתי)

איך הרגשת כששמעת את ההנחיה להגביל התקהלויות עד עשרה אנשים?

“ברור שהתאכזבתי מאוד, והיו ימים שכל מה שרציתי היה להתעורר מהסיוט. זה היה סרט בלהות, ימים של התמודדות מאוד קשה עם ההורים והזוגות הכואבים. אלו זוגות צעירים ששילמו ממיטב כספם וחווים מפח נפש גדול, ואז נכנסים לתמונה מולם עניינים עסקיים. מתוך סולידריות החזרנו מאות אלפי שקלים לזוגות. מחצית מהזוגות שלנו דחו ומחצית ביטלו”, הוא אומר בצער. “לאירוע האחרון שערכנו בגן, לא הגיעו עשרות אנשים, ונשאר הרבה אוכל. ביום שאחרי חילקנו, אחי ואני, את האוכל שנשאר במסגרת עמותה לעילוי נשמת אחי ז”ל, בשם ‘אחי יעקב’. הרגשתי שיצא משהו טוב מהעניין, היה מאוד כיף לראות אנשים מבוגרים שמחים”, הוא מוסיף בהתרגשות.

עשיתם גם חתונה ששודרה בזום. איך הרגשת?

“התרגשתי. זה זוג שהאולם המקורי שלו לא אפשר לו לערוך את האירוע, ופתאום היה לו פתרון ראוי שאינו במרפסת של הבית”, משתף יקותיאלי. “זה צו השעה לדעתי. עדיף להתחתן בשעתו ובזמנו מאשר שזוג יתכנס בתוך עצמו וידחה את האירוע. גם הדעה הרווחת היא שלא דוחים תאריך חתונה, אם כי היום רבנים כבר מאפשרים לדחות ואפילו להתחתן בימי בין המצרים, דבר שלא קרה בעשרות השנים האחרונות”.

מה יקרה לדעתך ביום שאחרי הקורונה?

“מהעצירה הזו הבנו שהשוק עומד להשתנות ביום שאחרי. לדעתי האירועים יהיו קטנים יותר. אם אפילו אייל גולן הצליח להתחתן בחתונה של מאה אנשים במקום 1,400, זה בוודאי ילך וישתרש בתרבות החתונות שבארץ”.

האמת היא שבעצמי התחתנתי בחתונה של מאה איש.

“אז את בהחלט חלק ממגמה שקיימת כבר עשור. כ-40-50% מהלקוחות מעוניינים באירועים קטנים וכרגע אנחנו מסרבים להם. עכשיו אנו מנצלים את הזמן לשיפוצים, במטרה לפתוח מספר מתחמים קטנים ברמה של גן אירועים. היום למתחם קטן אין את רמת הקולינריה, ההפקה והשירות שיש לגן אירועים חזק, כך שזוג שמעוניין בחתונה קטנה צריך להתפשר על מסעדות או על אולמות בינוניים”.

“בכל מקרה”, הוא מסכם, “המכה הכלכלית שספגנו היא קשה, אבל אסור לעצור וחייבים להמשיך קדימה. אני רואה את הגן מתמלא עד הקיץ, אבל גם אם לא, נשנס מותניים ונהייה חזקים. אני מאמין שבסוף הכל לטובה. אם המודל העסקי שבנינו יתגשם, אנחנו נעשה הרבה אירועים ביום שאחרי”.

דני מור, מפיקת הבית בגן האירועים “עין חמד”, סיננה תחילה את השיחה שלי מתוך חשש שמדובר בעוד כלה לחוצה. “זוגות לא מפסיקים להתקשר, הם בלחץ. אין לי תשובות ואני צריכה כוחות נפשיים כדי לענות לכלות. בתחילת מרץ הייתי בהתמוטטות”, היא מודה.

“עברתי שבועיים שבהם הורים וזוגות התקשרו, חלקם נחמדים אבל חלקם מאוד עצבניים ובפאניקה. זו הייתה סאגה נפשית קשה. זוג אחד דחה לתחילת נובמבר, שני זוגות לספטמבר, אבל הרוב דחו ליולי-אוגוסט. אנשים לא מתרחקים הרבה. בסוף זה מאוד מבאס לדחות חתונה, זה דכאון מאוד גדול. הכלות שאמורות להתחתן במאי ויוני נמצאות היום בהיסטריה אבל הן עדיין לא דוחות. אין לי זוגות במצב נפשי טוב, יש לי זוגות בחרדות”.

מור בעצמה אמורה להתחתן ביוני, וגם היא עדיין לא מבטלת. “מכל הבלגן שכחתי שאני גם כלה. לקחתי לעצמי שהות עד אחרי פסח כדי להחליט, וזה גם מה שייעצתי לזוגות שלי. יש מי שיצטרכו לדחות גם לשנת 2021, כי חתונה זה דבר מורכב”.

מתי למעשה עיכלת את המצב החדש?

“ביום שצמצמו התקהלויות למאה איש, הייתה בגן חתונה. האורחים לא הגיעו, ואז התחלתי להבין שקורה משהו. מקומות רבים סגרו את שעריהם אבל אנחנו לא רצינו לבטל, ועברנו ימים הזויים כדי לנסות לעשות חתונות תחת המגבלות. שעה שהייתי בקריסה נפשית, הייתי מתקשרת לזוגות כל רגע עם רעיון חדש. עד שהגבילו התקהלויות לעשרה אנשים, הייתי בטוחה שאני ממשיכה להפיק חתונות. אחר כך כבר הרמנו ידיים, והסתכלנו על הגן נטוש”.

דני מורדני מור

דני מור. “מכל הבלגן שכחתי שגם אני כלה”

(צילום: סלפי)

היום מור בחל”ת ומספרת שזה הדבר הכי גרוע שקרה לה בחיים. “אני רגילה לעבוד בממוצע 12 שעות ביום. הדבר שאני הכי אוהבת זה להפיק. פתאום אין לי מה לעשות, ואחרי שעברו הצרחות והבכי, נשארתי בלי כלום”.

מה יקרה לדעתך ביום שאחרי הקורונה?

“לדעתי תתחיל אופנה של חתונות אינטימיות, וחתונות מעל 250 איש יהיו מוזרות. אם במאי נהיה אחרי הכל, אני מאמינה שתהיה הסתערות על אולמות אירועים, והספקים אולי יצליחו להחזיר קצת מההפסדים. אם המשבר יימשך לתוך מאי, עונת הקיץ תהיה מושבתת אבל החורף יהיה אטרקטיבי, למרות שאף אחד לא רוצה להתחתן בחורף”.

בעצב רב מוסיפה מור שזה יתאפשר רק במקומות שעדיין יחזיקו מעמד. “אולמות שסוגרים דלתות זמן רב עלולים לספוג נזק בלתי הפיך. תחום החתונות קיבל את המכה הכי חזקה. אני עובדת עם צלמים ותקליטנים, ורואה איך הכל פגע בכולם ברמות מאוד קשות”.

גם את הפקת חתונה דרך הזום. איך זה עבד?

“זה היה האירוע הכי מרגש שעשיתי, והיו לי חתונות מרגשות. אני מתכננת הפקות חצי שנה מראש, וכאן דיברתי עם הכלה לראשונה כחצי שעה לפני החתונה. תוך כדי שהיא החליפה לשמלת כלה שאלתי אותה איזה שיר היא רוצה לחופה, ואיזה סוג חופה זו. הגיע איש תפעול וחיטא את כל הגן, עמדנו במרחק זה מזה עם מסכות. החתונה היתה כל כך מרגשת, כי פתאום את רואה רק חתן כלה, הורים ושני אחים. הבוס שלי השלים מניין. שמחתי בשבילם, אבל לי זה היה עצוב. בשבילי הפקה היא אומנות, וחשבתי איזה כאב זה לכלה. אולי הם יצטרכו לפצות עצמם במסיבה גדולה בהמשך”.

מעין כהאן, מנכ”ל גן האירועים ‘עדן’, מבקש מזוגות להסתכל על היום שאחרי הקורונה. “אנחנו למעשה בתרדמת של ארבעה-חמישה חודשים, וכלכלית זה מאוד מאתגר. גם חוסר הוודאות הוא אלמנט שיוצר לחץ, בייחוד אצל זוגות צעירים. הם לא בטוחים שהמשבר ייגמר עד ספטמבר, אבל אני מאמין שזה סיפור של חודש-חודשיים וצריך להבין שיש את היום של אחרי”.

מה לדעתך יקרה ביום שאחרי?

“יהיה טירוף של חתונות, גם של כאלה שנדחות וגם חדשות. בכל משבר, בוודאי שבארץ, יש ‘בייבי-בום’, וזוגות ירצו למסד את הקשר. מצד שני, כבר אין תאריכים. ספטמבר ואוקטובר כבר מלאים. בנוסף, לצערי הרב יהיו לא מעט עסקים בתחום הזה שיקרסו, כך שיהיה פחות היצע, מה שייצור לחץ נוסף. גם המחירים לא יישארו כמו שהם, השוק כולו יצטרך לעשות התאמות.

“אני מנסה לשדר לזוגות שאנחנו פה, יודעים לתת מענה לגמישות ומענה מסוים לחוסר הוודאות, וקורא להם לבוא ולתכנן בשקט ובלי לחץ. זה בדיוק הזמן, עכשיו כשכולם בבית, על אפה וחמתה של הקורונה. חייבים להביט קדימה, אי אפשר להוריד את הראש בתחושה שסוף העולם כבר פה”.

מעין כהאןמעין כהאן

מעין כהאן. להביט קדימה, על אפה וחמתה של הקורונה

(צילום: גן האירועים עדן)

אתם באים לקראת הזוגות?

“בהחלט. אנחנו מאפשרים גמישות, נותנים אופציה לדחות את החתונה גם שנה קדימה באותו מחיר ובפריסת תשלומים. אנחנו יודעים לחבק את הזוגות, להיות חיוביים מולם, להכיל ולהרגיע. מצד שני, אין לנו תשובות להכל, לאף אחד אין”.

בינתיים, גם ב’עדן’ עושים התאמות ושינויים, ואפילו מנצלים את הזמן כדי לעבוד על קולינריה חדשה. “למזלנו, ‘עדן’ הוא עסק יציב. יש מאחורינו קיבוץ שנותן אוויר לנשימה, אנשים מרגישים בטוחים לסגור אצלנו חתונות, אבל רבים אחרים יקרסו. צריך לזכור שלא באנו מתקופת שגשוג, הגענו מהחורף. אם המשבר ימשיך לתוך מאי זו תהיה קטסטרופה. אז אין ספק שקשה, אבל בכי לא יעזור. יגיע היום שאחרי, וצריך להתכונן אליו. מי שיצא מזה, יצא מחוזק. זה הזמן להיות חיובי ולרוץ קדימה. כבר עכשיו קרו דברים חיובים – השקט, התדר הנכון שכולם הגיעו אליו, יותר זמן משפחה, שיפור באיכות הסביבה. גם בדבר הכי נוראי זורחת השמש. אני יודע לחייך לעובדים שלי ולהגיד להם שמחר יהיה טוב יותר”.



מקור