בצל משבר הקורונה, מקבלי ההחלטות כבר מתחילים לדון באסטרטגיית היציאה. לפי ההערכות, המשק יחזור לפעילות מלאה באופן הדרגתי, אך מה המשמעות של אותה הדרגתיות עבור הישראלים שסובלים ממחלות רקע ויידרשו לחזור לעבודה? והאם ילדיהם יוכלו ללכת למסגרות החינוכיות ביום שאחרי? פרופסור אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא תל השומר, עם התשובות.


לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם – היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

פרופסור לשם מסביר שבכל הקשור לאנשים עם מחלות רקע, יש לחלק את הזמן הקרוב לשתי תקופות: “התקופה הנוכחית היא זהירה ומסוכנת לכל האנשים ולכן צריך להחמיר עם כל בן אדם שיש לו מחלה כרונית. האדם שסובל ממחלות רקע צריך כרגע להיזהר, אך כשחושבים על התקופה הבאה שלאחר הסגר הדברים יהיו שונים”.

אז מה בהמשך?

לדבריו, ההנחיות כרגע נוגעות לכולם ללא יוצא מן הכלל, אך בהמשך תתבצע הערכה פרטנית לגבי כל אדם ואדם, וכך יוכלו לדעת מי יכול לחזור למקום עבודתו מבלי לגרום סכנה, לעצמו או לסובבים אותו: “בעתיד נוכל לעשות הערכה פרטנית לכל בן אדם עם המחלה שלו עד כמה היא חמורה ומה הסיכון שלו לחזור לעבודה ולהחזיר ילדים לבית ספר. ההנחיות היום ממש מחמירות כדי למנוע הדבקה של אנשים עם מחלות רקע ולכן כולם בבידוד. אבל בעתיד כשנצליח להשתלט על כל החולים, נוכל לתת אבחון פרטני לאלו שהם בעלי סיכון גבוה יותר”.

יש לעשות הבחנה בין סוגי מחלות הרקע – אדם צעיר עם סוכרת שונה מבן אדם שהוא חולה כרוני ומטופל בתרופות. “ההחלטה לגביהם תהיה שונה”, הדגיש פרופסור לשם שהסביר מי יבצע את החלוקה לקריטריונים: “רופא המשפחה יצטרך לעשות הערכת סיכון לגבי המצב שלהם. בהתאם לחומרת המצב תהיה אפשרות גם לקבל החלטה האם להחזיר את הילדים לבית ספר או לא כדי שלא יהוו סיכון להוריהם”.

מקור