רחלירחלי

רחלי. “גברים ישר מתייחסים לצבע העור שלי”

(צילום: אלבום משפחתי)

“יש לי פטיש לאתיופיות”. כך מתחילות הרבה שיחות באפליקציית היכרויות בין בחורה בת העדה האתיופית לבין גבר ישראלי ממוצע. רחלי אנזגה, צעירה בת 24 מבית שמש, נתקלת לטענתה בקשיים רבים בשוק הפנויים-פנויות רק בגלל צבע העור שלה.

“הרבה גברים מתייחסים ישר לצבע העור שלי, עם משפטים כמו: ‘את הבחורה האתיופית הכי יפה שראיתי’ או ‘עם אתיופית עדיין לא הייתי’. זה מרגיש לי כאילו שאני סוג של פוקימון שהם צריכים לרדוף או לאסוף”, היא אומרת. “לפעמים אני רוצה לחתוך מהם באמצע, ואז הם אומרים לי: ‘אולי יש לך בחורות אתיופיות אחרות להכיר לי?’, כאילו שלהיות אתיופית זו סטייה או פנטזיה שאני צריכה לממש להם”.

רחלי אינה לבד, צעירים רבים בישראל חשים כי הם חווים אפליה על רקע מוצאם העדתי כשהם מנסים להכיר בן זוג פוטנציאלי. נטלי ברוך היא דוקטורנטית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שחוקרת זוגיות מעורבת. לדבריה, מדובר בתופעה נפוצה מאוד בשוק ההיכרויות הווירטואלי. “גזענות בדייטים היא תופעה נפוצה יותר משחושבים. עוד לפני האפליקציות היו מודעות בעיתונים שבהם גברים ונשים תיארו עצמם כ’אירופאי נאה מחפש דומה’ או ‘אירופאית עם עיניים כחולות ושיער בהיר מחפשת בן זוג’, וידוע לנו שמדובר באשכנזיות ואשכנזים שחיפשו בני זוג מאותו מוצא. מכאן שבמשך עשרות שנים אין כל שינוי, השיטה רק משתכללת”.

אלינור רחימי (32) מספרת לנו שמוצאה הפרסי וצבע העור הכהה שלה, הפכו לנקודת חולשה בדייטים שהיא יוצאת אליהם. “אני דתייה, ופעם הייתי ממש דוסית ותמימה. אפשר לומר שאני כבר 13 שנה בשוק, ובמשך שנים אני נתקלת בתגובות גזעניות. יש בחורים שממש אומרים לי שהם מעדיפים בחורה מבית אשכנזי”.

יש לך דוגמה לכך?

“בערך בגיל 24 או 25 יצאתי עם בחור ממוצא בריטי. הוא אמר לי שאמא שלו לא אוהבת שאני ספרדייה, אבל ברור לו שכשהיא תכיר אותי היא תתאהב בי. אלא ששבועיים אחרי שהוא הפגיש בינינו הוא נפרד ממני כי הוא לא עמד בלחץ שלה. הוא נפרד ממני בטלפון. זה היה קשר ממש משמעותי מבחינתי, והוא פשוט התהפך. זו הייתה חוויה כואבת”.

את מרגישה שהמגזר הדתי יותר שמרן בנושאים של עדות?

“כן. אני שמה לב שכשאני פותחת כרטיסים באתרים של דתיים, אין לי כמעט פניות. אני כבר לא בטוחה שאני רוצה בחור דתי בכלל. אני כל כך פגועה ואכולת סרטים. נמאס לי כבר. אני חושבת שהחברה הדתית מאוד פרימיטיבית בקטעים האלה”.

אלינור רחימיאלינור רחימי

אלינור רחימי. “הוא אמר לי שאמא שלו לא אוהבת שאני ספרדייה”

(צילום: אלבום משפחתי)

מה הדבר הכי פוגע שאמרו לך?

“יש בחור דתי שפעם פנה אליי ואמר, ‘את כמו קטגוריה בפורנו, פטיש של הרבה אנשים’ – וזה היה בחור דתי! והוא אחד ששוקל 140 קילו. יש המון חושך, כאילו שיופי של אישה מגיע רק בצורה אחת. מישהו פעם אמר לי שיש לי ‘שיער של מכשפה’ כי השיער שלי שחור. ומה הקשר? אני חושבת שלא מספיק מחנכים דתיים להתייחס בכבוד לנשים”.

“דתיים לא יודו שהם גזעניים”, מעידה רחלי. “הם יגידו שזו המסורת והתרבות שלהם, אבל עדיין יתייחסו למוצא שלי כאל נכות. למשל, הם יגידו לי: ‘יחסית לאתיופית את מדהימה’. כאילו שמלכתחילה המוצא שלי הוא בעיה. תמיד כשדתיים ניסו לשדך לי הם היו אומרים בהתחלה, ‘אנחנו מכירים בחור אתיופי’ ואני בראש שלי הייתי תוהה, ‘סבבה, ומה המכנה המשותף בינינו?’

כאילו שמוצא דומה זה כל מה שצריך.

“כן, וזה לא קורה רק עם אתיופים, אלא גם עם תימנים, מרוקאים ועוד עדות. הם חושבים שאם אתם מאותו מוצא זה יהיה מספיק טוב בשביל שתתאימו”.

רחלי מעידה כי התהליך המעיק להכיר בן זוג הביא אותה, בין היתר, להחליט שהיא עוזבת את הדת. “זה לא משנה כמה אני אוהבת את עצמי. בעולם הדתי רואים אותי כנחותה בגלל שאני ממוצא אתיופי”.

גם יסמין אליעז (34) מרגישה שהיא נפסלת בשוק ההיכרויות רק בשל המוצא שלה. “כשהגעתי ל’בר אילן’ פתאום קלטתי שיש הבדל בין בנות ממוצא ספרדי לאשכנזי. בהתחלה ראיתי את זה בצורה מאוד שטחית, אבל לפני כמה שנים קלטתי שפוסלים אותי בגלל המוצא וצבע העור שלי”.

אליעז מספרת כי עשתה ניסוי ופתחה כרטיס באתר היכרויות דתי שמבקש להשלים בו את המוצא שלך. “כתבתי ‘אשכנזייה’, וכמות הפניות שקיבלתי הייתה מטורפת, כששאר הנתונים נותרו זהים”.

יסמין אליעזיסמין אליעז

יסמין אליעז. כתבה שהיא אשכנזייה באתר וקיבלה יותר פניות

(צילום: ליאת טובי)

כמו רחלי, גם יסמין החליטה לצאת בשאלה בגלל הסיפור הזה. “אני ממש לא רוצה לצאת עם מישהו רק בגלל צבע העור שלי כי זו גזענות בעיניי, אבל לשם השיח הזה נגרר. אני מרגישה שאנחנו בכלל לא שונים מאמריקה בקטע הזה. לפעמים אני חושבת שזה בגלל שגברים דתיים פחות מנוסים מבחורים חילוניים, אז הם ישר מחפשים דמות מסרט הוליוודי כי הם מחכים המון שנים לבחורה האחת והמושלמת הזו”.

“צריך לשים לב להנחות ולשאלות שהם שואלים אותך כבר בשיחות הראשונות שאתם מנהלים”, ממליצה ברוך. “הרבה אנשים מדווחים על שאלות כמו: ‘נולדת בלונדינית?’, ‘אני אוהבת תימנים כי יש להם עור יפה’, ‘אני מת על מרוקאיות’ וכן הלאה. זה קורה בעיקר כשמדובר בקבוצות אתניות מסומנות, כמו יוצאות ויוצאי אתיופיה, מזרחיות ומזרחים ויוצאות רוסיה וחבר העמים”, היא אומרת. שאלות אלו, לטענתה, מנציחות סטיגמות ומרמזות על דעות גזעניות.

“אפילו בתוכנית ‘חתונה ממבט ראשון’ ראינו איך פניה של הדר נפלו כשהיא שמעה את המבטא של דניס. היא אפילו הודתה שהיא ביקשה מפורשות שלא ישדכו לה גבר רוסי. זאת דוגמה קטנה לדעות קדומות”, היא אומרת. ובכל זאת, ברוך שומרת על אופטימיות: “יש היום יותר נישואים מעורבים, אנשים זזים ממקום למקום, מטיילים ומהגרים למדינות אחרות, ובכך גם חשופים למודל יופי שונה.

“עם זאת, אין ספק שיש עדיין האדרה למראה של עיניים כחולות ושיער בהיר. זו הסיבה שצברים רבים נישאים לנשים יוצאות רוסיה למשל, ואף רואים בכך החלפה של הון חברתי – ‘אני אתן לך לובן ואתה תיתן לי את הישראליות והצבריות השורשית שלך'”.

נטלי ברוךנטלי ברוך

נטלי ברוך. יש האדרה למראה בהיר

(צילום: ענת שדה)

ברוך טוענת שגברים באופן כללי נוטים להיות יותר שיפוטיים בבחירת בנות הזוג על פי המראה החיצוני שלהן. “אנחנו חיות בתקופה שיש בה המון האדרה למראה החיצוני, וגם יש כאן כמובן עניין חברתי, כשהרבה גברים מפרגנים ומרימים לחברים שלהם עם משפטים כמו: ‘תפסת כוסית, איזה גבר אתה’, ‘יש לה פנים של בובה’, ‘הגוף שלה מושך’ וכן הלאה. מדובר באובייקטיפיקציה של נשים, תוך התעלמות מתכונות אופי, השכלה וכדומה”.

אפרים (השם האמיתי שמור במערכת), הוא צעיר יוצא אתיופיה, בן 27 והומוסקסואל. לדבריו, למרות התדמית המכילה והליברלית של הקהילה הגאה, הוא נתקל בהמון הערות גזעניות שהופנו כלפיו והכאיבו לו. “גדלתי בפריפריה וחוויתי המון קללות וריכולים. כשהתבגרתי והגעתי לתל אביב זה נהיה יותר חמור. היחס של הומואים לבנים אליי הוא כמו אל חפץ מיני”.

“הם לא מסתכלים עליי כמו על בן אדם בכלל. לא מספיק שכאתיופי לא מקבלים אותי, אז גם בתוך הקהילה הגאה הלבנה לא. באטרף וגריינדר למשל, אני מספק להם את הסטיגמה והדעה הקדומה שלהם. סליחה שאני אומר את זה, אבל אני מרגיש נטו כמו ‘זין שחור גדול’. זה כל מה שהם רואים בי”.

גם כאשר ניסה לפתוח על כך דיון עם חבריו, הוא נתקל באטימות. “דיברתי על כך עם הומו אחר מהקהילה, והוא התחיל לצאת עליי. הרגשתי שהוא לא מכיר בפגיעה הזו. אני חושב שיש היום המון להט”בים אתיופים שהם בארון רק בגלל הסיבה הזו. אני חושב שיש בהם המון תוכן והקהילה לא רואה את זה. באפליקציות ישר נכנסים איתי לשיחות גנריות של סקס, ותמיד אני נבחן במראה שלי”, הוא מודה בצער רב.

“פעם אחת ניסיתי להיכנס למועדון גייז והסלקטורים לא נתנו לי. זה דברים שממש משפילים, וזה מחמיר מרגע לרגע. אני מרגיש שאני לא שווה לשאר בני האדם וקשה לדבר על כך. סיפרתי על התחושה הזו לאנשים בודדים. אנשים שהם סטרייטים לא מאמינים שזה קיים, הם לא יודעים מה הולך באמת בתוך הקהילה. הם חושבים שהקהילה זה משאית, תחתונים ומצעד הגאווה, אבל הם לא מכירים את העולם בתוכו. קורים שם דברים מזעזעים מאוד לפעמים”.

כאמל חלבי, צעיר דרוזי בן 34, מעיד כי בחברה שלו זה עדיין פחות מקובל להכיר נשים יהודיות. “בשנים האחרונות יש יותר אחדות ויותר אהבה בין דרוזים ליהודים, ועדיין, כשמדובר במערכות יחסים רומנטיות זה שונה”.

“פעם ניגשתי למישהי ברחבת הבימה בתל אביב ושאלתי מה השעה כי נגמרה לי הסוללה בטלפון, והיא בחנה אותי מלמעלה למטה ואמרה: ‘אין לכם שעונים בכפרים שככה אתה מציק לבחורות?’. זה היה קצת לא נעים אבל אני פשוט זורם כי אני יודע שיש אנשים כאלה”.

כאמלכאמל

כאמל. “אין לכם שעונים בכפר?”

(צילום: נתי גולד)

מקרה נוסף שחלבי מציין קרה לו כששירת בצבא. “עמדתי בכיכר החתולות בירושלים, ובאיזשהו שלב בלילה, ניגשה אליי בחורה וביקשה את הטלפון שלי. היא שמרה את המספר ושאלה מה השם שלי כדי לשמור אותו בטלפון שלה, והשבתי ‘כאמל אל חלבי’. היא שאלה מה זה השם הזה ואמרתי לה שאני דרוזי. תוך שנייה הפנים שלה ושל חברה שלה נפלו, וחברתה משכה אותה עם היד ואמרה לה, ‘בואי-בואי, הוא עלול לחטוף אותך לכפר ולאסלם אותך!’. כמובן שלקחתי את זה בהומור ולא נעלבתי”.

מבחינתך אתה פתוח לצאת עם יהודיות?

“לא אתנגד להיות במערכת יחסים עם יהודייה, אבל רק ביום שזה יהיה מקובל חברתית ואדע בוודאות שהילדים שלנו לא יסבלו בעקבות זה. לצערי, כיום זה עדיין פחות אפשרי”.

“סלבס שנישאו לערביות או ערבים כמו לוסי האריש וצחי הלוי או עדי שילון ויוסף סוויד, מוכיחים שיכולה לצמוח זוגיות יפה בין שני לאומים שונים אלו, ועלינו להשיל מעלינו את הדעות הקדומות ולהתמסר לאהבה ולחיים שיתופיים ושוויוניים”, ברוך מסכמת באופיטימיות.



מקור