לאחרונה נשאל הנשיא טראמפ על ההקלטות של אחותו, שפורסמו ב”וושינגטון פוסט” ובהן היא השמיצה אותו וירדה עליו. תגובתו הייתה פשוטה מאוד: “למי אכפת”. וזו אכן התורה כולה על רגל אחת, כי למען האמת לאיש כבר לא אכפת. ב-2016 המצביעים של טראמפ בחרו בו למרות ההקלטות שנחשפו אז, ולמרות שהוצג בכל מקום כאיש חסר ניסיון שרץ לבית הלבן כאילו הוא בתוכנית ריאליטי. היום, כשהוא כבר מדבר לקהל שלו מדי יום מהחדר הסגלגל או מחדר התדריכים, כבר בטוח שלא אכפת להם מהתדמית שלו. הבחירות האלה הן לא שידור חוזר של 2016, וזה גם מצוין וגם גרוע לטראמפ, וכך גם למתמודד השני ג’ו ביידן.

>> הבחירות בארה”ב – כל העדכונים ומפת הסקרים האחרונים 

נתחיל מהיתרונות הברורים לנשיא המכהן: כללי המשחק השתנו וזה מצוין לטראמפ כי כבר אין כמעט דבר שיעשה ויצליח לזעזע. כל אמירה שלו ופרסום נתקלים באדישות, וגם מתנגדיו כבר מכירים את האדם ואת פועלו. אלה שמתרעמים על כך שהוא נושא את הנאום הפוליטי החשוב בוועידה הרפובליקנית מהרחבה בבית הלבן, וששלטי הקמפיין מוצבים על המדשאה, בניגוד לחוק, הם לא תומכיו ולא אליהם הוא פונה.

ג'ו ביידן וקמלה האריס
ג’ו ביידן וסגניתו | צילום:
רויטרס

בזמן שהעיתונאים מזדעקים שארצות הברית רושמת 180 אלף מתים מקורונה, השם “טראמפ” נכתב בענק בזיקוקים מעל הבית הלבן בסיום הוועידה. זה לא זעזוע עבור מי שסביר להניח יצביעו עבור הנשיא. לא בטוח שב-2016 זה היה עובר, אבל רף האדישות והרגישות השתנה באופן מהותי.

ב-2020, בניגוד לפעם הקודמת הוא כבר הנשיא המכהן. הוא מצטלם עם מנהיגים ברחבי העולם, טס באייר פורס 1, ומדבר באירועים ממלכתיים מגן הורדים. טראמפ ניצח כשלא היה לו את כל זה, ועכשיו כשיש לו – זה יתרון פוליטי אדיר. לא סתם זה כל כך נדיר שנשיא מכהן לא נבחר לקדנציה נוספת.

אם בחירות 2016 היו הילארי נגד טראמפ, כשהיא הפייבוריטית, עכשיו –  זה בעד ונגד טראמפ. השאלה “האם ידיחו את הנשיא?” הופכת כמעט למשאל עם – וזה מחזק אותו. הפחד להפסיד הוא מניע חזק מאוד, יותר מהרצון לנצח. אחרי שתומכיו הגיעו כבר לבית הלבן הם לא יתנו “להם” לקחת את ההישג, גם אם הם לא מסכימים עם דרכו של טראמפ: “הוא לא מושלם, אבל הוא משלנו”.

סיכום כהונת נשיא ארה
סיכום כהונת נשיא ארה”ב דונלד טראמפ | צילום:
רויטרס

אבל זו בדיוק גם הנקודה שמחזקת את ביידן: העובדה שלא מדובר בשידור חוזר של מערכת הבחירות מלפני ארבע שנים מחזקת את הדמוקרטים, שאז היו מעט יותר שאננים. אז היו ביניהם את אלה שלא חשבו שטראמפ יוכל לנצח באמת, או כאלה שממש שנאו את הילארי מהצד השמאלי של המפלגה הדמוקרטית ופשוט לא הצביעו לה. עבור רבים לא היה חשש אמיתי שטראמפ יזכה. עכשיו, יש בהם את המוטיבציה להוציא את טראמפ מהבית הלבן וזאת מטרה שאפשר להתאחד מאחוריה.

>> הבחירות בארה”ב – כל העדכונים ומפת הסקרים האחרונים 

יותר קל להתאחד נגד טראמפ מאשר להתאחד סביב הילארי. גם ברני סנדרס ותומכיו, שמבחינתם ביידן הרבה יותר קרוב למפלגה הרפובליקנית, מתייצבים לצידו. לפעמים הם לא אומרים “תצביעו בעד ביידן”, הם פשוט נותנים את המילים הנרדפות ל”תצביעו נגד טראמפ”.

כבר עולות טענות על התערבות בבחירות מצד ישויות זרות והסגנון הנמוך של הקמפיין לא מפתיע. הדמוקרטים פשוט לא ישתמשו בכלים של טראמפ – לא בשפה שלו ולא ברמה שלו. את מה שהוא מוכן לעשות כדי לזכות בבחירות, הם לא מוכנים לדמיין אפילו. מכונת התעמולה של טראמפ משומנת מאוד וחסרת רחמים, אבל עכשיו – בניגוד ל-2016 – הדמוקרטים יודעים ומבינים מתחילת המערכה מול מה הם מתמודדים.

יונה לייבזון
צילום:
חדשות

משתנה נוסף שמבדיל את מערכת הבחירות הנוכחית מזו של 2016 הוא מגפת הקורונה. ביידן, שנמנע תחילה מיציאה מביתו, הבין שאי אפשר לנהל ככה קמפיין, בטח כשטראמפ כל הזמן מסייר בשטח, ומגיע לפנסליבניה וויסקונסין.

גם בקמפיין הקודם של טראמפ הוא עשה מטעמים מהטעויות של ביידן במהלך ראיונות ונאומים, ומהעובדה שתקופה ארוכה נמנע יריבו מלענות על שאלות, אבל עכשיו כל עקיצה כלפיו מגובה במנגנון משומן של תומכים שמפיצים את המסר והוידאו בתוך שניות.

ומה עוד השתנה מ-2016? שכולם הרבה יותר זהירים. גם אם הפער כרגע עומד בממוצע על 7.5% לטובת ביידן, זה לא באמת אומר הרבה. עשרות אלפי קולות במדינה ספציפית יכולים לשנות את כל התמונה – וככל הנראה בערב הבחירות עצמו, עדיין לא יהיה לנו מנצח.





מקור

בעיה בכתבה? לחצו כאן לדיווח או יצירת קשר