מספר הקורבנות הגבוה מקורונה בשבדיה עשוי להיות מוסבר על ידי גלי שפעת בשנתיים האחרונות, ולא על ידי “המודל השבדי” שהיה כרוך בשמירת החיים הציבוריים פתוחים והימנעות מסגר במהלך התפרצות הקורונה – כך טוען האפידמיולוג הראשי של שבדיה, אנדרס טגנל, בראיון שמעורר סערה בסקנדינביה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם – היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

טגנל ורשויות הבריאות בשבדיה נמצאים תחת בחינה בינלאומית אינטנסיבית בחודשים האחרונים, בנוגע לשאלה אם שבדיה הרוויחה או הפסידה מאימוץ המודל הייחודי שנמנע מסגר, ושהיה כרוך בהגבלות חוקיות מעטות יחסית למדינות אחרות, אפילו בקרב המדינות הנורדיות.

עד כה, התשובה שציינו רוב המומחים היא ששבדיה נכשלה בהגנה על הקשישים והפגיעים ביותר במהלך התפרצות הקורונה באביב, מה שהביא לקרוב ל־6,000 קורבנות במדינה – אחד השיעורים הגבוהים ביותר בעולם לתושב, והרבה מעבר לשיעור התמותה של שכנותיה הסקנדינביות. כעת סיפק טגנל “הסבר אלטרנטיבי”, שאינו קשור בתפקוד הרשויות או בהחלטה שלו על המדיניות, אלא תולה את האשם ב”תת־תמותה” משפעת בחורפים שלפני התפרצות מגפת הקורונה במדינה.

מתבסס על מחקר שטרם פורסם

“יש מחקר המראה קשר חזק בין תמותה עודפת נמוכה משפעת לבין תמותה עודפת גבוהה מקורונה, ולהיפך”, אמר טגנל (64) בראיון לעיתון “דאגנס ניהטר” ביום חמישי האחרון. הוא ציין כי המחקר טרם פורסם או עבר בקרת עמיתים, אך כי “מה שאנשים רואים עכשיו הוא שבמדינות שבהן יש שיעור תמותה נמוך יחסית משפעת במשך השנתיים־שלוש האחרונות נרשמה תמותה עודפת גבוהה מקורונה, בעוד שבמדינות שחוו תמותה עודפת רבה משפעת בשני החורפים האחרונים, כמו נורבגיה למשל, נרשמה תמותה נמוכה מקורונה”. במלים אחרות, אמר טגנל, הקורונה למעשה הרגה שכבה שברירית של קשישים שהמוות “נחסך מהם” כתוצאה מגלי שפעת מתונים בעבר.

אבל דבריו נסתרו כמעט מיידית על ידי מקבילו הנורבגי, פרודה פורלנד, שאמר לכלי התקשורת כי המדינה לא חוותה גלי שפעת חמורים בצורה יוצאת דופן בשנים האחרונות. “הייתה עונת שפעת מתונה בשנה שעברה גם בנורבגיה וגם בשבדיה”, ציין פורלנד ואמר כי אם כבר, יותר נורבגים מתו כתוצאה משפעת מאשר בשבדיה. הוא הוסיף באנדרסטייטמנט נורדי כי “לא נראה שהשפעת הייתה הגורם לתמותה עודפת בשבדיה בהשוואה לנורבגיה (באביב הנוכחי)… למרות שנשמע קל להאמין לזה”.           

גם האחראי בפינלנד על שירותי הבריאות, מיקה סאלמינן, אמר לתקשורת כי הוא “אינו סבור ששפעת היא מה שמסביר את הבדלי התמותה מקורונה בין פינלנד לשבדיה”. הבכיר הפיני ציין כי להערכתו, היה זה הסגר החמור שיישמה המדינה עם תחילת ההתפרצות שמסביר את התמותה הנמוכה בה מקורונה (341 קורבנות) בהשוואה לתמותה שנרשמה בשבדיה. “הסגר עבד אפילו טוב יותר מאשר ציפינו”, אמר סאלמינן, “ובמקום לקבל ירידה בתחלואה, הוא הוריד אותה כמעט לאפס”.

“ניסיון לתרץ את הכישלון השבדי”

בגרמניה, נתפסו דבריו של טגנל כניסיון “לתרץ” כישלון שבדי שהוביל לתמותה הגבוהה, גם אם הרציונל העומד מאחורי הגישה – “לחיות לצד הנגיף” – ראוי לאימוץ. “שוב ושוב מטיחים בטגנל את המספרים שמטילים ספק בכל הגישה האפידמיולוגית שלו”, כתב ה”שפיגל”, “כעת הוא מצא הסבר חדש להם”. אפילו בשבדיה, שבה האפידמיולוג הראשי הוא דמות פופולרית ואהודה, הדברים לא התקבלו באהדה רבה. “ההסבר החדש של טגנל נראה יותר כמו פיקציה”, כתב ה”דאגנס נייהטר” במאמר מערכת, שהוסיף כי דבריו “לא מקדמים את המאבק של שבדיה בקורונה”.

למרות שבשבוע שעבר נרשמו מעט מקרים בשבדיה ביחס לשכנותיה, והיו כבר מי שטענו כי המדינה למעשה “השיגה חסינות עדר” באמצעות הגישה המקלה שלה ביחס להתפשטות הנגיף, בימים האחרונים הזהירו הרשויות מ”עלייה מדאיגה” במספר המקרים בשטוקהולם – 1,200 מיום שישי ועד אתמול. טגנל עצמו אמר כי הרשויות שוקלות לאמץ “צעדים חדשים” שיסייעו להאט את התפשטות המחלה בבירה.

הכתבה המקורית פורסמה באתר גלובס





מקור

בעיה בכתבה? לחצו כאן לדיווח או יצירת קשר